<h1>אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ח'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
בא וראה כמה כח החטא שעושה רושם בנפש ובגוף ובאויר, בנפש שאמרו קשורה לו ככלב בגוף כמו שנ' [איוב ל"ז] ביד כל אדם יחתום באויר שהחטא מלכלך האויר כמו שנאמר על יעקב שהיה מתפחד שמא נתלכלך בטומאה בבית לבן ולפי שהפסד האויר יש הפסד עולם צותה התורה לקחת דין מן החוטא וכשיעשה אדם תשו' כל הרשומות מתבטלות לא עשה תשובה הרשום בכתב אמת וגופו ונשמתו מעידין על מעשיו שנאמר [חבקוק ב'] כי אבן מקיר תזעק וכתיב כי מלאכיו יצוה לך ונפשו מעידה בו שנאמר [מיכה ז'] משוכבת חיקך שמור פתחי פיך ואף איבריו מעידין שנ' [ישעיה מ"ג] ואתם עדי נאום ה'. ובשביל שהנפש מטמאה ומתלכלכת בכל דבר איסור דכתי' ונטמתם בם לפי' נקרא השוגג חוטא ויש לו יסורין על חטאים שעשה בשוגג ומהו חטאו שלא נזהר בעצמו ולא היה ירא וחרד שלא יאכל ולא ישתה ולא יעשה דבר עד שיבדוק יפה יפה ויתגלה לו שהוא מותר ועד"ז הוא החטא בשגגה בכל התורה ואעפ"כ אין השוגג ראוי ליענש על שגגתו אלא צריך מרוק ובזמן הבית היו מתכפרין על השגגות בקרבנות וכשאין בהמ"ק קיים ממרק ממנו אותם השגגות ביסורין בשביל שיהא נקי לעוה"ב. הנה הארכנו בזה אעפ"י שאין מקומו מפני שיש בו הערה לתשובה.
<h2>דף טז.</h2>
בכל מעשיו צריך האדם להראות החרטה, בדבריו במאכלו ובכל תנועותיו ובכלל זה הוא שישבר לבו ויכניעהו וישנה מלבושיו ותכשיטיו ויתאבל ויבכה על חטאיו ויכלים נפשו על רוב רוע מעשיו כי בזה תשלם תשובתו ויכפר לו ה' עונותיו ועוד יהיה לו שכר גדול ויהיה נמנה עם כת הצדיקים לעוה"ב וירוחם גם בעוה"ז שנאמר ומודה ועוזב ירוחם, וממפסידי התשובה הוא אם השב מתחרט במקצת עונותיו ומתמיד על קצתם שזה דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה ולא תתכן בשום פנים החרטה אא"כ יכיר וידע ויבין גנות מעשהו וע"כ כתיב [תהלים נ"א] "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד" ויש לאדם לשקול עונש העבירה עם עריבותה ועריבת גמול הצדקה בעוה"ב עם עריבותה בעוה"ז וע"ז הזהירו [אבות פ"ג מ"א] הוי מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה והפסד מצוה כנגד שכרה וצריך שיבין שלא יעלמו עונותיו ובתשובה יתקן טעותו ויתן בלבו יום המיתה ודין בוראו ויתן אל לבו גדולת השם ית' שהמרהו כמו שנאמר הלה' תגמלו זאת ואמר [ירמיה ה'] האותי לא תיראו נאם ה' וזהו ששנינו [אבות פ"ג מ"א] דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, וצריך לזכור תמיד פשעיו וישימם נוכח פניו כמו שנאמר וחטאתי נגדי תמיד ויתענה ויתפלל ויתחנן להשי"ת ויכפר עונו וימחול פשעיו ויזהיר הבריות שלא יחטאו וידריכם בדרכי התשובה.
התשובה אינה בוידוי לבד אלא השבת מה שאבד מהשי"ת וכאשר יתאחר החוטא לשוב ירבה מאד עונשו ואיחור התשובה לא תמצא כ"א בעמי הארץ אשר לא חכמו להשכיל דרכיה ורבותינו ז"ל קראו משומד למי שאינו נזהר מחטא ידוע אע"פ שיקיים כל המצות ויזהר מכל העבירות ועל זה נאמר [דברים כ"ז] ארור (האיש) אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ולא אמר אשר לא יעשה אותם. ה' תנאים צריך בתשובה, ואלו הן, העזיבה והחרטה והקבלה שלא ישוב עוד לחטאו והוידוי ובקשת המחילה, ובחסד ואמת יכופר עון, ואמנם כל זה בתשובה שאם לא שב לא יתכפר לא בחסד ולא בצדקה שנאמר [דברים י'] אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד ופי' רז"ל [רמב"ם אבות פ"ד מכ"ב] לא יקח שוחד מצות צדקה להעביר החטא ולמחול העונות ולא נאמר [משלי ט"ז] בחסד ואמת יכופר עון כ"א בבעל תשובה.
